בעידן שבו מתקפות סייבר מתרחשות בכל רגע, ובינה מלאכותית משתלבת כמעט בכל תחום, אין זה מפתיע שהיא הפכה לכלי דו-צדדי בזירת הסייבר. מצד אחד – האקרים מנצלים את היכולות שלה כדי לייעל ולשכלל תקיפות. מצד שני – אנשי אבטחת מידע משתמשים בה כדי לאתר, לבלום ולנטר סכנות מהר יותר, מדויק יותר – ובאופן פרואקטיבי.

כש-AI עובר לצד של ההאקרים

האקרים עושים שימוש בבינה מלאכותית כדי לבצע פישינג מותאם אישית – הודעות שנראות כאילו נשלחו על ידי גורם מוכר, כמו מנהלת ישירה או נציג הבנק. אלגוריתמים יודעים לנתח תוך שניות מידע מפרופילים ברשתות החברתיות או מהודעות קודמות, ולבנות מייל שנראה "אמיתי לגמרי".

בנוסף, AI מאפשר לתוקפים לסרוק אתרי אינטרנט, שרתים ו־API כדי למצוא חולשות – במהירות ובדיוק שאדם לא יכול להשתוות אליו. כלים ליצירת deepfake מסוגלים לחקות קולות, תמונות וסרטונים של אנשים אמיתיים – וכך להטעות עובדים ולגרום בלבול במערכות. האיומים הופכים ממוקדים יותר כשה-AI "לומד" את מבנה הארגון, אופי העבודה, התוכנות והמכשירים – ומתכנן תקיפה בהתאם.

AI גם בצד של ההגנה

למרבה המזל, לא רק תוקפים נהנים מהיכולות המתקדמות של AI. מערכות הגנה חכמות מבוססות בינה מלאכותית יודעות לזהות אנומליות בזמן אמת – כמו קובץ חשוד שנראה רגיל, או התנהגות חריגה ברשת. מערכות תגובה אוטומטית (SOAR) מסוגלות לפעול בלי התערבות אדם – למשל לנתק מחשב שנפגע או לנעול חשבון בסיכון.

במקביל, AI מנטר ומנתח מידע ממיליוני מקורות גלויים וסמויים – זירות תקיפה, פורומים, רשתות חברתיות – כדי להתריע על איומים עוד לפני שהם מתרחשים. גם תחום השירות משתפר בזכות צ’אטבוטים חכמים, שיכולים לזהות פעילות חריגה מתוך שיחה עם עובד ולחבר במהירות לגורם המתאים.

אחריות כפולה בעולם של נשק כפול

כמו בכל טכנולוגיה רבת עוצמה, בינה מלאכותית מחייבת זהירות. היא לא מושלמת – היא לומדת רק ממה שאנחנו מזינים לה, ולעיתים גם טועה. היא אינה מחליפה אנשי סייבר – אלא משלימה אותם. ולכן, חובה לשלב אותה בזהירות, תוך שמירה על בקרה אנושית מתמדת.

מה זה אומר עבור העסק שלך?

לחשוב ש"אצלנו זה לא יקרה" – זו טעות יקרה. התקפות סייבר חכמות עלולות להגיע גם לעסקים קטנים, בדיוק כמו לארגונים גדולים. ההמלצה שלנו: להתחיל לשלב מערכות אבטחת מידע מבוססות AI, להגדיר נהלים מתאימים ולהכשיר עובדים לזהות תקיפות מתוחכמות – גם כשהן נראות מושלמות.

מבט קדימה
הבינה המלאכותית כבר כאן – והיא משנה את כללי המשחק בזירת הסייבר. ארגונים שיאמצו את הטכנולוגיה בחוכמה, ישלבו מערכות AI בהגנה הארגונית ויתמקדו בהכשרת עובדים – ייהנו מיתרון ברור במאבק מול איומים מתקדמים.

ב־Genie אנחנו משתמשים בכלים מתקדמים לזיהוי וניטור מבוססי AI, לצד שירותים מנוהלים שמבטיחים שהעסק שלכם תמיד צעד אחד לפני התוקפים. רוצים לבדוק עד כמה אתם מוכנים לעידן החדש? אנחנו כאן בשבילכם.

בעידן שבו תקשורת דיגיטלית היא חלק בלתי נפרד מהפעילות היומיומית של כל עסק, התקפות פישינג (Phishing) הפכו לאחד האיומים המרכזיים על אבטחת המידע.

מדובר בהונאה שנראית תמימה – מייל שכביכול הגיע מהבנק, SMS עם קישור ל"עדכון חשבון", או בקשת התחברות מאדם מוכר. אבל מאחורי הקלעים, מחכה תוקף שמנסה לגנוב סיסמאות, פרטי גישה, מידע עסקי רגיש – ולעיתים לגרום נזק בלתי הפיך.

במאמר הזה נסקור:

• איך לזהות ניסיון פישינג
• איך למנוע את התקיפה הבאה
• ואיך נכון להגיב – כשזה כבר קורה.

איך מזהים ניסיון פישינג?
סימנים נפוצים:

שגיאות כתיב/דקדוק – הודעות רשמיות בדרך כלל מנוסחות היטב.
תחושת דחיפות או איום – למשל: "החשבון שלך ייחסם תוך 24 שעות".
קישורים חשודים – כתובות אתרים עם תווים מבלבלים (למשל: amaz0n.com).
בקשה להזין סיסמה או פרטים אישיים – במיוחד ממיילים שנראים "רשמיים".
שולח לא מזוהה או מתחזה – עם שם מוכר אבל כתובת אימייל מוזרה.

איך אפשר למנוע פישינג בעסק?

1. הדרכות לעובדים
הקו הראשון להגנה הוא העובד. הדרכה בסיסית בנושא פישינג יכולה למנוע טעויות יקרות.

2. אימות דו-שלבי (2FA)
גם אם סיסמה נגנבה – הקוד הנוסף ישבור לתוקף את הרצף.

3. מערכות סינון מיילים
שירותים מתקדמים שמזהים קישורים חשודים, קבצים מצורפים מסוכנים ותחפושות של כתובות מייל.

4. מדיניות אבטחת מידע ברורה
הנחיות ברורות למשתמשים: מתי לא לגלוש, מה לא לפתוח, ולמי מדווחים כשיש ספק.

מה עושים כשנופלים בפישינג

תגובה נכונה ומהירה יכולה לצמצם נזק:

• ניתוק מיידי מהרשת – במקרה של לחיצה על קישור או פתיחת קובץ חשוד.
• החלפת סיסמאות – לכל חשבון שעלול להיות מעורב.
• דיווח לאחראי אבטחת המידע / ספק ה־IT
• סריקה מלאה של התחנה והמערכת
• תיעוד האירוע לצורך תחקור ומניעה עתידית

In conclusion:
פישינג הוא לא בעיה של "חוסר מזל" – אלא של היערכות.
בדיוק כמו שלא משאירים דלת משרד פתוחה בלילה, כך גם לא משאירים את תיבת המייל או שרתי הענן חשופים.

ארגון שמחנך, מאבטח, ובונה תגובה נכונה – שורד וממשיך להתקדם.

רוצים לבדוק את רמת המוכנות של העסק שלכם?
מומחי הסייבר של Genie כאן בשבילכם – עם הדרכות, בדיקות חדירה, וסריקות פגיעות שימנעו את ההתקפה הבאה.

מהי הפרדת רשתות ולמה היא קריטית?

הפרדת רשתות (Network Segmentation) היא אחת משכבות ההגנה החשובות ביותר בעולם אבטחת הסייבר. מדובר בתהליך שבו מחלקים את הרשת הארגונית לתתי-רשתות (Segments), כך שלא לכל משתמש או מערכת יש גישה לכל הרשת.

מקרה אמיתי – ומה קרה אחרי היישום
במהלך בדיקות אבטחה שבוצעו עבור לקוח גדול, גילו מומחי Genie פרצה חמורה שאפשרה לכל תוקף להשתלט על המערכת. הבעיה המרכזית? לא הייתה הפרדה בין הרשתות – תחנות עבודה, שרתים קריטיים ומערכות IoT תקשרו ביניהם בחופשיות.
המשמעות הייתה הרסנית: האקר שיחדור למחשב אחד יוכל להגיע לכל הנתונים ולבצע נזק בלתי הפיך.

בעקבות חשיפת הפרצה, הלקוח החליט ליישם הפרדה מלאה בין הרשתות שלו. זמן קצר לאחר מכן, הוא חווה מתקפת סייבר – אך בזכות ההפרדה, הנזק היה מזערי והתוקף נבלם.

היתרונות המרכזיים של הפרדת רשתות

• מצמצמת התקדמות של תוקפים – גם אם יש פריצה, היא לא תאפשר גישה לכלל המערכת.
• מונעת זליגת מידע בין מחלקות – מידע רגיש נשאר רק אצל מי שצריך גישה אליו.
• משפרת ביצועי הרשת – צמצום העומסים מאפשר עבודה מהירה יותר.
• מסייעת בעמידה ברגולציות – רגולציות רבות מחייבות הפרדה ברשת.

איך מיישמים הפרדת רשתות נכון?

• מיפוי הרשת – הבנת מי המשתמשים ומה הצרכים שלהם.
• קביעת מדיניות גישה – מי צריך גישה לאילו משאבים.
• יישום בפועל – שימוש ב-VLANs, חומות אש, ו-Zero Trust למניעת גישה לא מורשית.

In conclusion, בעולם שבו איומי הסייבר רק הולכים וגוברים, הפרדת רשתות היא חובה לכל ארגון. אל תחכו לפריצה – פעלו עכשיו!

בעידן בו איומי הסייבר הופכים למורכבים ומתוחכמים יותר ויותר, סריקות פגיעויות הן כלי מרכזי להבטחת האבטחה של מערכות המידע הארגוניות. סריקות פגיעויות מאפשרות לזהות חולשות אבטחה במערכות, רשתות ויישומים, ומספקות את הכלים הנדרשים לתיקון ושיפור מצב האבטחה.

מהן סריקות פגיעויות?

סריקות פגיעויות הן תהליך אוטומטי או ידני של זיהוי חולשות אבטחה במערכות, רשתות ויישומים של הארגון. סריקות אלו מתבצעות באופן קבוע ומסייעות להבטיח שהחולשות מטופלות לפני שהן מנוצלות על ידי תוקפים.

היתרונות של סריקות פגיעויות:

1. אמצעי אבטחה פרואקטיביים: סריקות פגיעויות קבועות מסייעות בזיהוי וטיפול בחולשות אבטחה לפני שהן מנוצלות על ידי תוקפים.
2. אבטחת תאימות: תקנות וסטנדרטים רבים, כגון GDPR ו-PCI-DSS, דורשים הערכות פגיעויות קבועות. תאימות לסטנדרטים אלה מסייעת להימנע מסנקציות משפטיות ומחזקת את אמינות הארגון.
3. שיפור מתמשך: על ידי זיהוי פגיעויות, ארגונים יכולים לשפר את מצב האבטחה שלהם באופן מתמיד, מה שהופך את המתקפה עליהם לקשה יותר עבור תוקפים.

שילוב סריקות פגיעויות באסטרטגיית האבטחה

1. תזמון סריקות קבועות: ביצוע סריקות פגיעויות קבועות בכל המערכות, הרשתות והיישומים. יש להבטיח שהסריקות יהיו מעמיקות ויכסו נכסים פנימיים וחיצוניים.
2. תגובה מהירה: פיתוח תוכנית תגובה לאירועים שזוהו בסריקות פגיעויות. התוכנית צריכה לכלול צעדים לצמצום, תיקון ותקשורת.
3. חינוך והכשרה: להבטיח שהעובדים מודעים לחשיבות של אמצעי אבטחת סייבר ומוכנים לזהות ולהגיב לאיומים פוטנציאליים.

סיכום:
סריקות פגיעויות הן כלי חיוני להגנה על מערכות המידע הארגוניות מפני איומי סייבר. על ידי ביצוע סריקות פגיעויות קבועות ושילובם באסטרטגיית אבטחת הסייבר, ארגונים יכולים להבטיח שהחולשות מטופלות בצורה פרואקטיבית, לבנות אמון עם הלקוחות ובעלי העניין, ולהגן על העתיד הדיגיטלי שלהם.

כותב המאמר: עידן צברי

הרשת האפלה הפכה בשנים האחרונות לאחד המאגרים הגדולים ביותר למידע גנוב ואיומי סייבר. עבור ארגונים המעוניינים להגן על מידע רגיש ולמנוע פריצות סייבר, ניטור הרשת האפלה הפך לכלי מרכזי באסטרטגיית האבטחה שלהם.

מהי הרשת האפלה?

הרשת האפלה היא חלק נסתר מהאינטרנט, שדורש גישה באמצעות תוכנות מיוחדות כמו Tor. ברשת זו מתבצעות פעילויות בלתי חוקיות רבות, כולל מסחר במידע גנוב, תוכנות זדוניות וסמים. האנונימיות המאפשרת הרשת האפלה הופכת אותה לאחד המרחבים המסוכנים ביותר במרחב הסייבר.

היתרונות של ניטור הרשת האפלה:

1. זיהוי איומים מוקדם: ניטור הרשת האפלה מאפשר לזהות מידע גנוב ופריצות עוד לפני שהן מתבצעות. זה כולל זיהוי משתמשי קצה שנחשפו, סיסמאות גנובות ומידע רגיש אחר.
2. מניעת פריצות נתונים: על ידי זיהוי מוקדם של פעולות זדוניות ברשת האפלה, ניתן לנקוט בצעדים למניעת פריצות נתונים ולהבטיח שהמידע הארגוני נשמר בצורה בטוחה.
3. הערכה ותעדוף סיכונים: ניטור הרשת האפלה מספק תובנות חשובות על איומים חדשים ומגמות, המאפשרים להעריך ולתעדף סיכונים בצורה יעילה יותר.

שילוב באסטרטגיית האבטחה:

1. פיתוח תוכנית ניטור: הקמת תוכנית למעקב מתמשך אחר הרשת האפלה, תוך זיהוי תחומים מרכזיים כמו אישורי גישה של עובדים, נתוני לקוחות ומידע קנייני.
2. תגובה מהירה: פיתוח תוכנית תגובה לאירועים שזוהו במעקב אחר הרשת האפלה. התוכנית צריכה לכלול צעדים לצמצום, תיקון ותקשורת.
3. חינוך והכשרה: להבטיח שהעובדים מודעים לחשיבות של אמצעי אבטחת סייבר ומוכנים לזהות ולהגיב לאיומים פוטנציאליים.

סיכום
ניטור הרשת האפלה הוא כלי רב עוצמה המאפשר לארגונים לזהות איומים ולהגיב להם בצורה פרואקטיבית. על ידי שילוב ניטור הרשת האפלה באסטרטגיית אבטחת הסייבר, ניתן להגן על המידע הרגיש של הארגון, לבנות אמון עם הלקוחות ובעלי העניין, ולהבטיח את העתיד הדיגיטלי שלהם.

כותב המאמר: עידן צברי, סמנכ"ל IT ואבטחת מידע

ספקו לארגון שלכם כיפת ברזל
מפני השפעות התיקון לחוק הגנת הפרטיות

דמיינו שאתם מגיעים בבוקר למשרד ומגלים על שולחנכם מעטפה ובה תביעה שהוגשה נגד הארגון שלכם ע"י אזרח הטוען שהמידע שלו זלג ממאגרי המידע שלכם וכתוצאה מכך, פרטיותו נפגעה. התביעה כוללת דרישה לתשלום של עד 10,000 ₪ ללא הוכחת נזק, כפי שמאפשר תיקון מספר 13 לחוק הגנת הפרטיות החדש.
נכון, מדובר בסה"כ ב"פגיעה קלה בכנף" אבל… כיצד תתמודדו עם 10 תביעות על הפרת הפרטיות? ועם 100 או 1000 תביעות כאלה?

חוק הגנת הפרטיות – גם אם נתעלם, זה לא ייעלם

חוק הגנת הפרטיות החדש שייכנס לתוקף בישראל בחודשים הקרובים, שואב את השראתו מתקנות הפרטיות של האיחוד האירופי – ה-GDPR. התיקון לחוק מגדיר את נושא הגנת המידע, מבטל תקנות מיושנות ומעניק לרשות להגנת הפרטיות סמכויות רבות יותר. למרות שהתיקון לחוק עדיין לא מספק לאזרחים שליטה מלאה באופן השימוש במידע שלהם, יש לו שיניים חדות וכואבות:
הוא דורש מכם חובת דיווח מורחבת על אירועי אבטחת מידע, מטיל עליכם סנקציות מוגברות בגין כל הפרה וחושף אתכם לתביעות פיצויים שעלולות לסכן את ההמשכיות העסקית שלכם (וכמו שאתם יודעים, עם ישראל הוא חובב נלהב של תביעות פיצויים).למעשה, התיקון לחוק הגנת הפרטיות מחייב אתכם, לראשונה, להתמודד עם האחריות הכבדה שכרוכה בצבירה ואגירה של מידע אישי של לקוחות ומינופו לצרכים שיווקיים ועסקיים ועם ההשלכות של זליגת מידע שעלולה לפגוע בפרטיותם.

אל תחכו לרגע האחרון. היערכו לתיקון לחוק עוד היום

מכיוון שהתיקון לחוק מאוד מפורט ומגדיר את רמת האבטחה הנדרשת מכל ארגון בהתאם לגודל מאגר המידע המצוי ברשותו ולרגישותו, ניתן להיערך אליו מבעוד מועד – וכאן אנחנו בג'יני נכנסים לתמונה.
בתהליך מובנה בן 5 שלבים, צוותי הגנת הפרטיות שלנו בג'יני שכוללים מנהלי אבטחת מידע ויועצים משפטיים, יספקו לכם "כיפת ברזל" ניהולית, טכנולוגית ומשפטית בכל הנוגע לאופן אבטחת המידע בארגון שלכם שתאפשר לכם להמשיך להשתמש במידע שצברתם, בראש שקט:

1. נערוך מיפוי של מערכות המחשוב ומאגרי המידע שברשותכם
2. נבדוק את רמת אבטחת המידע הנדרשת במאגרי המידע הרלוונטיים
3. נבצע סקר פערים בין המצוי לרצוי במערכות אבטחת המידע בארגון
4. נכתוב נהלים להגנת המידע וליישום כלי אבטחת מידע העומדים בדרישות החוק
5. ניצור תיקיית ניהול לתגובה אפקטיבית לאירוע מידע, או לביקורת פתע של הרשות להגנת הפרטיות

אל תחכו לסנקציות מהרשות להגנת הפרטיות ולתביעות מהלקוחות

היערכו עוד היום לכניסת תיקון 13 לתוקף. contact

אל תתנו לעננים להסתיר מכם את הסיכונים:

אסטרטגיית אבטחת מידע בענן

העברתם את המידע העסקי לאחסון בענן וחשבתם שהוא מאובטח? אז זהו, שלא.
כך תבנו אסטרטגיית אבטחת מידע שתגן על המידע בענן.

ארגונים רבים מתבססים על משאבי ענן – ולא במקרה. מדובר בפתרון נוח, יעיל וגמיש התומך במגמות הטרנספורמציה הדיגיטלית ומאפשר עבודה מרחוק. מכיוון שהמעבר לענן לא פותר אתכם מאחריות למידע הרגיש המצוי ברשותכם, עליכם להתמודד עם אתגרי אבטחה משמעותיים באמצעות קביעת מדיניות אבטחה, גיבוש נהלים והטמעת טכנולוגיות להגנת סביבת המחשוב בארגון מפני איומי אבטחה שונים.
הדרך הנכונה והבטוחה לבצע זאת היא באמצעות בניית אסטרטגיית אבטחת מידע שמתחילה ממשתמשי הקצה, עוברת ברשת ובאפליקציות השונות ומגיעה עד תשתית הענן. וכאן, ג'יני נכנסת לתמונה עם ייעוץ וליווי בהטמעת אסטרטגיית אבטחת מידע מקיפה, הכוללת 6 שלבים מובנים:

1. ניהול גישה והרשאות
גיבוש מדיניות הקובעת מי יכול לגשת לכל סוג של משאב לצורך מילוי תפקידו.
מדיניות זאת מאפשרת:

• הגבלת גישה למידע רגיש למשתמשים שונים
• מניעת זליגת מידע
• הפחתת הסיכון לטעויות הנעשות בתום לב
• שיפור בפרודוקטיביות הארגונית
• הגנה מפני איומי סייבר שבמקרים רבים מתחילים בפריצה לחשבון משתמש

2. הדרכת עובדים
העובדים, משתמשי הקצה, הם החוליה החלשה ביותר במערך הגנת המידע בארגון ולכן הם המטרה הראשונה שמסמנים התוקפים. העלאת המודעות של משתמשי קצה לגבי סיכוני סייבר ומתן כלים להתמודדות עמם ,תהפוך את העובדים מהחוליה החלשה ביותר, לקו ההגנה הראשון שעשוי למנוע מתקפות רבות. בין הנושאים הנכללים בהדרכת העובדים בהנחיית מומחי אבטחת המידע של ג'יני:

• הימנעות מטעויות אנוש כמו הקלקה על קישור, שיתוף סיסמאות ועוד
• שימוש בטוח ברשתות חברתיות
• הכרת סיכוני המידע הכרוכים בשימוש במכשירים ניידים
• זיהוי איומים כמו תוכנות זדוניות או ניסיונות פישינג
• העלאת המודעות לטיפול זהיר בנתונים רגישים
• סיכונים בעבודה מרחוק וכיצד ניתן להגן על הרשת הביתית
• היכרות עם התקנות הרגולטוריות המחייבות את הארגון

3. אבטחת רשת
ההגנה על תעבורת הנתונים ברשת הארגונית היא שלב קריטי באבטחת המידע. הגנה זו נועדה למנוע פרצות אבטחה המזמנות מתקפות פישינג, חדירה של תוכנות זדוניות, התקפות DDoS הפוגעות בזמינות השירותים ברשת ומשבשות את הפעילות בארגון. אבטחת הרשת קריטית גם בכל הנוגע לעמידה בדרישות הרגולטוריות וכמובן, לשמירת המוניטין של הארגון. לשם כך, ג'יני תטמיע בארגון שלכם מגוון כלים טכנולוגיים עדכניים שיהפכו את רשת המחשוב שלכם לבטוחה יותר:

• חומות אש
• מערכות לגילוי חדירות ומניעתן
• חיבורים מאובטחים למערכות מרובות
• הצפנת מידע
• ניהול זהויות וניהול הרשאות גישה

4. הקשחת אפליקציות ותשתיות
תהליך הכולל בחינת פגיעויות וחיזוק אבטחת המידע בכל המערכות והיישומים הארגוניים, למניעת חדירות,
הגנה על נתונים רגישים ועל זמינות הנתונים, בכל הרבדים:

• רובד התשתיות: מערכות הפעלה, חומרה ורשת
• רובד השרתים: הגדרות, תוכנות, בסיסי נתונים ועוד
• רובד האפליקציות: בדיקות אבטחה, קביעת תצורה אחידה ומאובטחת והצפנת נתונים רגישים
• רובד המשתמש: אימות דו-שלבי, ניהול הרשאות גישה, העלאת המודעות לסיכוני סייבר

5. ניהול אבטחת ענן
גיבוש מדיניות אבטחה ברורה ומפורטת ויישום נהלים וכלים לניהול סיכונים בענן:

• ניהול זהויות וגישה למשאבי הענן
• data encryption
• מערך גיבויים

6. מעקב וניטור
מעקב וניטור מתמיד של הפעילות בענן מאפשרים טיפול מהיר ויעיל באירועים חריגים, בזמן אמת:

• התראות על אירועים חריגים, כניסה לא מורשית, שינוי בהרשאות או בתצורת הרשת
• זיהוי פעילות חריגה של משתמשים ו/או תנועה חריגה ברשת
• זיהוי מוקדם של איומים ואינדיקטורים המעידים על התקפה
• מניעת אובדן נתונים כתוצאה מטעויות אנוש או מתקפת סייבר
• עמידה בתקנות ובדרישות הרגולטוריות
• שיפור מתמיד בביצועי הענן ומניעת צווארי בקבוק בשימוש במידע

זכרו: השימוש בענן לא פוטר אתכם מאחריות למידע, אלא מחייב אתכם לבנות
אסטרטגיית אבטחת מידע חכמה, המוטמעת בארגון וצרובה בתודעת משתמשי הקצה.
למידע נוסף, contact

מערכת לניהול עדכוני תוכנה למניעת פרצות אבטחה

מתקפות סייבר הן חלק בלתי נפרד מהסביבה העסקית. מדי יום מתרחשים אינספור מקרים בהם האקרים מנצלים חולשות במערכות ההפעלה והיישומים בחברות וארגונים ומסכנים את ההמשכיות העסקית.

כדי למנוע התקפות סייבר, יצרניות התוכנה משחררות מדי פעם עדכונים המשמשים לפתרון באגים שהתגלו עם הזמן ועדכונים המשפרים את ביצועי המערכת או את ממשק המשתמש. אולם, העדכונים הקריטיים ביותר הם עדכוני אבטחה שאמורים לחפות על נקודת תורפה שזוהו במערכת ולכן יש להתקין אותם במערכת באופן מידי.

ניהול החולשות קריטי להגנת המידע העסקי

למרות חשיבותם הרבה של עדכוני התוכנה, מרבית הארגונים כלל לא טורחים להטמיע אותם במערכות המידע ובכך הם פותחים את הדלת למתקפת סייבר – ודוגמאות לא חסר.

אחת המתקפות המפורסמות ביותר היא התקפת WannaCry בשנת 2017. מתקפת סייבר גלובלית שפגעה במאות אלפי מחשבים במאות מדינות בעולם. ההתקפה התמקדה במשתמשים שלא התקינו את עדכון התוכנה שהיה אמור לחסום פגיעות במערכת Windows וגרמה לנזקים במיליארדי דולרים. במקרים אחרים, כמו התקפת Hafnium נגד שרתי ,Exchange נקודות תורפה באבטחה שלא טופלו במועד, הובילו לדליפת מידע נרחבת.

המירוץ בין ההאקר ל-Patch – ההבדל הדק בין שגרה, לאירוע מידע

אחד מהגורמים לשכיחות הגבוהה של מתקפות סייבר מסוג זה, נובע מההבדלים במהירות התגובה בין התוקפים למותקפים. למעשה, מחקרים גילו שההאקרים מאוד ערניים לעדכוני האבטחה ומגיבים אליהם במהירות.

למעשה, כ-42% מהתקיפות בוצעו תוך 24 שעות מפרסום עדכון האבטחה ובתוך חודש, כבר בוצעו כ- 75% מהתקיפות.
פער זה מעיד יותר מכל על הקצב האיטי בו עדכוני האבטחה מטופלים בחברות ובארגונים

Patch Management והפרצה כבר לא קוראת לגנב

מערכת  Patch Management של ג'יני מבטיחה שכל מחשב בארגון שלכם יקבל עדכונים קריטיים בזמן אמת, ללא תלות באדמין, בסוג התוכנה הזקוקה לטלאי, או במפיץ העדכונים (זאת בהשוואה ל-WSUS שמוגבלת לעדכוני Windows בלבד).

Patch Management מנטרת ומנהלת בכל העמדות בארגון את סטטוס העדכונים שספקיות התוכנה פרסמו אזהרות פומביות ושחררו טלאי אבטחה. המערכת תומכת בכל מערכות ההפעלה והיישומים ומספקת לכם שליטה רחבה על תהליך עדכוני התוכנה בארגון שלכם. בעזרתה תחסמו את ההאקרים שמנסים לנצל חולשות מוכרות במערכות המידע הארגוניות ותמנעו אסון מידע בארגון.

למידע נוסף על Patch Management בג'יני, contact