פרדוקס אירוני שוכן בלב הדילמה החשובה ביותר בדור הנוכחי של ארכיטקטורת מערכות מידע ארגוניות, כיצד לעבור לענן בביטחון. מצד אחד:
חברות Enterprise וארגונים גדולים חושבים שהם לא צריכים להגר לפלטפורמות ציבוריות, כי הם יכולים לבנות בעצמם ולתחזק במקצועיות את העננים הפרטיים שלהם – ואם צריך, גם לא מרתיעה אותם ההשקעה ההונית והתקורות התפעוליות של Data Center פרטי. אבל בינתיים רובם מעדיפים לשבת על הגדר ולא להעיר כלבים ישנים, לא לעשות גלים ולא להתאתגר בניהול שינויים.
מצד שני, חברות SMB שבישראל מהוות לפחות 85% מנפח הכלכלה והפעילות העסקית, רוצות לעבור לענן אבל לא תמיד יודעות איך, ומתי, איזה שירותים לצרוך במודל ענן ומה יותר כדאי להשאיר בבית. הקושי נובע מכך, שעיון במחירון שרתים וירטואליים או דמי שכירות יחידת אחסון בענן לא משקפים עלויות אמיתיות, TCO. זו “ראיית מנהרה” שחוסמת את הרושם מתרומת מרכיבים שמחוץ ל-Data Center, כמו תקשורת.

החזון של מחשוב ענן מסעיר את קהילת העסקים, כפי שלא קרה באף התפתחות טכנולוגית קודמת של הIT הארגוני ובצדק. מדובר בגישה מהפכנית לשאלה, איך אנחנו, כעסקים בעולם שנעשה מיום ליום יותר מונחה טכנולוגיות מידע, נשמר את היתרונות התחרותיים שרכשנו בשנים של עבודה קשה. איך ניישם אופטימלית את החידושים הבלתי פוסקים בחומרה ותוכנה, נתחזק מערכות אופרטיביות ואנליטיות מסובכות, וננצל את ההזדמנויות שמספקות תקשורת גלובלית ורשתות חברתיות. לכולם ברור שאנו רוצים לצרוך את הIT הנחוץ לנו בצורה של שירות – ללא בעלות על התשתיות, ללא אחריות על תפעול ותחזוקה, בלי להשקיע ברכישת תוכנות והטמעתן בפרויקטים יקרים לא בטוחים של אינטגרציה, ובלי להחזיק צוות מומחים שכל משימתם היא לוודא שהכל עובד. הגישה הישנה של משק IT אוטרקי לא רק בזבזנית בהון ובמשאבי אנוש, היא מתאימה רק לעסקים סטטיים, לשימור הקיים תוך התעלמות מהכתובת שעל הקיר. הכתובת שאומרת כי המחר שייך למשתמשי הענן.

לקריאת הכתבה המלאה.

“אין ספק שמודל מחשוב הענן מציע לחברות ולארגונים חלופה אטרקטיבית יותר מהתבססות על מרכז שרתים מסורתי”, אומר גיא הוכמן, מנכ”ל genie. “בעוד שנתיים-שלוש הענן יהיה הפלטפורמה המרכזית למערכות מידע עבור מרבית העסקים בעולם ובישראל. אבל אי אפשר ל’דלג’ למצב זה מהיום למחר, ללא התארגנות ושלבי ביניים. נכון להיום מדובר בתפיסת עולם הנמצאת בהבשלה והתגבשות, עוד לא ‘שירות פשוט ובשל’ כפי שמנסים למכור אותו.

לקריאת הכתבה המלאה.

בזמן שארגונים גדולים כבר הפנימו – ומיישמים במרץ – את התובנה, שאין כמו דלק דיגיטלי טרי כדי לנסוק לגבהים חדשים. בעולם העסקים הבינוניים עדיין עסוקים בכיבוי שרפות, סתימת פרצות והוספת טלאים למערכות המחשוב הארגוניות. “במקום לנצל את הגמישות והזריזות של גוף עסקי קטן, שמסוגל להגיב במהירות וביעילות לשינויים בתנאי הסביבה והתחרות. אנו מוצאים בהרבה מקרים פחד משינויים בתשתיות המידע”, אומר גיא הוכמן, מנכ”ל ג’יני שירותי מחשוב לעסקים. “בדיקה לעומק מראה שהשמרנות המופרזת נובעת מחוסר במפת דרכים מתוכננת היטב, שתראה את הדרך מהמצב הנוכחי למצב הרצוי של מערכת ה – IT בטווח בינוני – ארוך. כשהחלטות מתקבלות אד-הוק, על בסיס צורך מיידי לפתור בעיה קריטית, התפתחות מערכות המידע היא בהכרח אקראית, לפעמים מבולבלת. ובכל מקרה בלתי יעילה מבחינת יעדים אסטרטגיים. אף עסק קטן או בינוני אינו יכול לקוות לצמיחה משמעותית בלי התוויית אסטרטגיית IT צופה עתיד”.

מה שרואים מפה

אנו מניחים שלא מעט בעלי עסקים קטנים ואפילו בינוניים נדים בראשם למקרא הדברים וחושבים: “טוב, הוא יכול לחשוב על אסטרטגיה לזמן ארוך משום שהוא, בניגוד אלי, לא צריך לכבות כל בוקר שריפה חדשה, לארגן תקציב לשדרוג לא צפוי ולחשוב על ההשלכות העסקיות של כל החלטה. בניגוד לפנורמה המתוחכמת שרואה היועץ, מהכיסא שאני יושב עליו אפשר, בקושי, לראות את הדרך עד סוף הרבעון. ובכלל, מי בדיוק יכין את מפת הדרכים עבורי כאשר אין בחרה שלנו אפילו מנהל מערכות מוסמך? הבחור שמספק לנו תמיכה כרגע עושה עבודה סבירה כשצריך להכניס לתפקיד מזכירה חדשה, או לעדכן גרסה בתוכנת הנהלת חשבונות – אבל אלה לא הכישורים של אסטרטג מערכות מידע ובוודאי שלא ממנו אוכל לקבל ייעוץ עסקי. וגם אל תספרו לי על גדודי היועצים שמסתובבים בין חברות ה – Enterprise. הם לא רואים אותי ממטר! מערכות IT הן מגרש המשחקים של הגדולים והעשירים ולדגי הרקק נשאר רק לקנא”.

לא כך. נכון שעיצוב תוכנית להאצת הצמיחה העסקית באמצעות מערכות מידע דורשת מומחיות בדרגה הגבוהה ביותר – הן באספקטיים הטכניים והן בהבנה העסקית – אבל אף אחד לא אמר שעליכם לפתור את הפאזל הזה בכוחות עצמכם. גם די בטוח שחבל לבזבז את תקציב הפיתוח הצנוע שלכם על יועצים יקרים ולתת את המושכות לחברת אינטגרציה ענקית, שכלל לא מסוגלת להבין את האילוצים והמגבלות של חברות SMB. “זו טעות קלאסית, לחשוב שרמת המקצועיות של ספק שירותי IT  נמצאת ביחס ישר למספר הגולגולות שהוא מעסיק”, אומר גיא הוכמן. “בכל חברת אינטגרציה יש מומחים ומתמחים, מעט בעלי ניסיון רלוונטי והמון טירונים – וללקוח יש מעט מאוד שליטה בטיב האנשים שיעשו את הפרויקט שלו.

חברות אינטגרציה גדולות רואות בלקוחות Enterprise ובפרויקטים ממשלתיים גדולים את תחום המחייה הטבעי שלהן. שם הן מתחרות בחברות אינטגרציה גדולות אחרות על חוזים שמנים ורווחיים מאוד. לקוח SMB שמצטרף לרשימת הלקוחות שלהן ימצא את עצמו בתחתית סולם הקדימויות ואין לו סיכוי לקבל תשומת לב של “התותחים” הטובים ביותר. כברירת מחדל ישלחו אליו טירונים שילמדו להתגלח על הזקן שלו. מוטב כבר שהוא יכוון מראש לקבל שירות מחברת אינטגרציה שהיא עצמה SMB. כמו ג’יני שירותי מחשוב. ואז הוא יכול להיות בטוח שההנהלה הבכירה ביותר תהייה מעורבת בפרויקט, החל במנכ”ל וכלה במיישמים”.

הלימה עסקית ועבודת צוות

החשיבות של מעורבות ההנהלה הבכירה אינה רק ביכולת לרכז מאמץ ולפתור בעיות מהר יותר. “אחת הבעיות של לקוח SMB היא הצורך למצוא הרבה תשובות, להרבה נושאים שונים, במקום אחד”, אומר גיא הוכמן. “העסק הקטן והבינוני לא יכול לחפש יועץ לכל נושא, מומחה לכל יישום ומנהל פרויקט לכל שלב בביצוע התוכנית. גישה זו פשוט יקרה מדי, התיאום בין הגורמים דורש יותר מדי משאבי ניהול וקיימת סכנה שכולם יעסקו בהטלת האשמות הדדיות בכל מקרה של הסתבכות. הדברים אמורים במיוחד באספקט הבעייתי של הלימה עסקית, כלומר יצירת האיזון הנכון בין שיקולים עסקיים – כלכליים לשיקולים טכניים – תפעוליים. כאן יש צורך ביכולת שיפוט של מנכ”ל, שמאופי תפקידו רכש ניסיון בכינון ובשמירת ההלימה העסקית בעסק שלו. ושוב, אנו רואים גם באספקט זה את החלוקה הטבעית בין חברות גדולות לקטנות יותר. מנכ”ל של חברת אינטגרציה בינונית, שחווה בעצמו את הדילמות של צמיחה מהירה, יבין טוב יותר את הקשיים שעומדים בפני הלקוחות ממגזר ה – SMB ויוכל לתת הכוונה טובה יותר לעמיתו, שמעוניין לקדם צמיחה באמצעות IT”.

בחברת ג’יני מערכות מידע לא רק המנכ”ל מעורב בעיצוב “תוכנית האב למחשוב” עבור לקוחות השואפים לגידול ולשיפור הרווחיות. “זו עבודת צוות של מומחים במספר נושאים משיקים, מנהלי פרויקטים במגוון ורטיקלים וכמובן ההנהלה העסקית”, מתאר גיא את ההיערכות לקליטת לקוח חדש לשירות. “נקודת המוצא היא, בדרך כלל, שעלינו להביא את הלקוח למקום שהוא רוצה להיות בו תוך 24 חודש. ואז הגורמים המקצועיים עורכים סקר מעמיק למיפוי הפער בין הרצוי למצוי, הערכה ריאליסטית של עלויות וזמנים בהתאם ליכולת של הארגון להטמיע שינויים ותחזית טכנולוגית של מגמות בשוק ה – IT בעתיד הנראה לעין. כל אלה מהווים נתוני יסוד לניתוח עסקי של עלות-תועלת, עליו מופקדים הגורמים הניהוליים – וכמובן גם אני בתוכם. חשוב גם להזכיר, שיציאה לפרויקט התחדשות ה – IT במיקור חוץ אינה דומה להסתערות “לגיון הזרים”. מדובר בשיתוף פעולה הדוק בין מנהלי הפרויקט  בצד הלקוח עם ההנהלה של ג’יני. היעדים, האמצעים, לוחות הזמנים, נקודות הביקורת והפרמטרים להצלחה נקבעים ביחד, בשותפות אמיתית של שני גופים היוצאים לדרך משותפת, שאופטימלית תהווה בסיס לשותפות עסקית לחיים. אנחנו לא מחפשים פראיירים מזדמנים, אלא לקוחות נאמנים שידעו להעריך ספק שירות נאמן”.

הענן המקומי שלנו מתאים לשוק המקומי בישראל.
אתם לא יכולים להחליף את השרות המסורתי שקבלתם עד כה מהחברה , שחייה כאן ומבינה את תפקידיה כשותף אסטרגי לנושאי טכנולוגיות המידע .

לקריאת הכתבה המלאה
לקריאת הכתבה המלאה חלק ב’

מהפכת הענן משותפת לעסקים ולאנשים פרטיים. בשוק המשתמשים הפרטיים מדובר בגאדג’ט נוח שאינו מחליף שירות קיים. הספקיות העיקריות של העננים הפרטיים הן ענקיות כמו מיקרוסופט וגוגל שמשווקות מחשוב ענן כחלק מחבילת השירותים שלהן.

במגזר העסקי, לעומת זאת, הענן מייתר ומחליף את השרת. בדרך, מתחלפת גם שרשרת מזון שלמה של אנשי תוכנה ותמיכה. עבודת ה–IT בענן שונה מהעבודה בשרתים ומצריכה ידע אחר ואף כישורים שונים. בחברות הענק הסיפור פשוט למדי: לרובן יש מערך תמיכה טכני משלהן (In-house‏) והן מחליפות מומחים לתמיכה בשרתים למומחים לענן, או מכשירות אותם מחדש. גם עצמאים ועסקים זעירים אינם עוברים טלטלה, מכיוון שלרובם אין צורך בשרת והם יכולים ליהנות מהיתרונות העצומים של הענן מבלי לוותר על דברים אחרים.

לקריאת הכתבה המלאה

“שר כלכלה שבאמת רוצה לעשות משהו יכול להיכנס לעובי הקורה ולעשות סדר בנושא.זה יעזור לעסקים הקטנים הרבה יותר מכל הסוכנויות במדינה. כי באמת, כבוד השר,אנחנו מעדיפים להמשיך לעבוד בארץ ולא לעבור לסוריה.”

לקריאת הכתבה המלאה

מערכות אבטחת המידע באתרי הגופים הגדולים במשק הישראלי הן מהאיכותיות בעולם מי שנמצא בסיכון הם העסקים הקטנים , בעסקים הקטנים והבינוניים קיימת בעיה של מודעות לנושא אבטחת מידע

הם מעמידים תקציב מוגבל לטילפול בנושא זה, בניגוד לחברות גדולות שמשקיעות מיליוני דולרים. לעסקיםמסוג זה אין הידע והכלים להתמודד מול התקפה מאורגנת ומתוכננת, ולכן הם יעד קל לחדירה.” גיא הוכמן, מנכ”ל ג’יני.

לקריאת הכתבה המלאה

גיא הוכמן אומר “המדינה, קרי, משרדי הממשלה וחברות ממשלתיות מהוות היום כוח רכישה גדול מאוד אך בשל תנאי הסף במכרזים, עסקים קטנים ובינוניים לא יכולים לקחת חלק ולהתמודד על מתן שירותים למדינה.”

משמעות הדבר היא שהחברות הממשלתיותסוגרות את השוק ומעניקות כרטיס כניסה לחברות מעטות שהן בד”כ הגדולות בשוק. הם בעצם מנטרלים את היכולת של עסקים קטנים ובינוניים להתקדם עסקית ובנוסף, מונעים תחרות.קושי שני מתבטא בתרבות התשלומים הקיימת במדינה שיוצרת בעיה של תזרים מזומנים. עסקים קטנים ובינוניים הם בדרך כלל עסקים רווחיים ומצליחים שנתונים באופן קבוע לבעיה תזרימית עקב אי תשלום בזמן של לקוחות. הדבר יוצר בעיה תזרימית אצל החברה עצמה שמשליכה באופן ישיר על ספקים, עובדים ועוד

לקריאת הכתבה המלאה

 ענן של מידע – מערכת מחשוב חדשה מאפשרת לענפים וחברים בקיבוצים לקבל שרותים מכל מקום ולהמשיך לפעול גם בשעת חירום .