בעידן שבו מתקפות סייבר מתרחשות בכל רגע, ובינה מלאכותית משתלבת כמעט בכל תחום, אין זה מפתיע שהיא הפכה לכלי דו-צדדי בזירת הסייבר. מצד אחד – האקרים מנצלים את היכולות שלה כדי לייעל ולשכלל תקיפות. מצד שני – אנשי אבטחת מידע משתמשים בה כדי לאתר, לבלום ולנטר סכנות מהר יותר, מדויק יותר – ובאופן פרואקטיבי.

כש-AI עובר לצד של ההאקרים

האקרים עושים שימוש בבינה מלאכותית כדי לבצע פישינג מותאם אישית – הודעות שנראות כאילו נשלחו על ידי גורם מוכר, כמו מנהלת ישירה או נציג הבנק. אלגוריתמים יודעים לנתח תוך שניות מידע מפרופילים ברשתות החברתיות או מהודעות קודמות, ולבנות מייל שנראה "אמיתי לגמרי".

בנוסף, AI מאפשר לתוקפים לסרוק אתרי אינטרנט, שרתים ו־API כדי למצוא חולשות – במהירות ובדיוק שאדם לא יכול להשתוות אליו. כלים ליצירת deepfake מסוגלים לחקות קולות, תמונות וסרטונים של אנשים אמיתיים – וכך להטעות עובדים ולגרום בלבול במערכות. האיומים הופכים ממוקדים יותר כשה-AI "לומד" את מבנה הארגון, אופי העבודה, התוכנות והמכשירים – ומתכנן תקיפה בהתאם.

AI גם בצד של ההגנה

למרבה המזל, לא רק תוקפים נהנים מהיכולות המתקדמות של AI. מערכות הגנה חכמות מבוססות בינה מלאכותית יודעות לזהות אנומליות בזמן אמת – כמו קובץ חשוד שנראה רגיל, או התנהגות חריגה ברשת. מערכות תגובה אוטומטית (SOAR) מסוגלות לפעול בלי התערבות אדם – למשל לנתק מחשב שנפגע או לנעול חשבון בסיכון.

במקביל, AI מנטר ומנתח מידע ממיליוני מקורות גלויים וסמויים – זירות תקיפה, פורומים, רשתות חברתיות – כדי להתריע על איומים עוד לפני שהם מתרחשים. גם תחום השירות משתפר בזכות צ’אטבוטים חכמים, שיכולים לזהות פעילות חריגה מתוך שיחה עם עובד ולחבר במהירות לגורם המתאים.

אחריות כפולה בעולם של נשק כפול

כמו בכל טכנולוגיה רבת עוצמה, בינה מלאכותית מחייבת זהירות. היא לא מושלמת – היא לומדת רק ממה שאנחנו מזינים לה, ולעיתים גם טועה. היא אינה מחליפה אנשי סייבר – אלא משלימה אותם. ולכן, חובה לשלב אותה בזהירות, תוך שמירה על בקרה אנושית מתמדת.

מה זה אומר עבור העסק שלך?

לחשוב ש"אצלנו זה לא יקרה" – זו טעות יקרה. התקפות סייבר חכמות עלולות להגיע גם לעסקים קטנים, בדיוק כמו לארגונים גדולים. ההמלצה שלנו: להתחיל לשלב מערכות אבטחת מידע מבוססות AI, להגדיר נהלים מתאימים ולהכשיר עובדים לזהות תקיפות מתוחכמות – גם כשהן נראות מושלמות.

מבט קדימה
הבינה המלאכותית כבר כאן – והיא משנה את כללי המשחק בזירת הסייבר. ארגונים שיאמצו את הטכנולוגיה בחוכמה, ישלבו מערכות AI בהגנה הארגונית ויתמקדו בהכשרת עובדים – ייהנו מיתרון ברור במאבק מול איומים מתקדמים.

ב־Genie אנחנו משתמשים בכלים מתקדמים לזיהוי וניטור מבוססי AI, לצד שירותים מנוהלים שמבטיחים שהעסק שלכם תמיד צעד אחד לפני התוקפים. רוצים לבדוק עד כמה אתם מוכנים לעידן החדש? אנחנו כאן בשבילכם.

בעידן שבו תקשורת דיגיטלית היא חלק בלתי נפרד מהפעילות היומיומית של כל עסק, התקפות פישינג (Phishing) הפכו לאחד האיומים המרכזיים על אבטחת המידע.

מדובר בהונאה שנראית תמימה – מייל שכביכול הגיע מהבנק, SMS עם קישור ל"עדכון חשבון", או בקשת התחברות מאדם מוכר. אבל מאחורי הקלעים, מחכה תוקף שמנסה לגנוב סיסמאות, פרטי גישה, מידע עסקי רגיש – ולעיתים לגרום נזק בלתי הפיך.

במאמר הזה נסקור:

• איך לזהות ניסיון פישינג
• איך למנוע את התקיפה הבאה
• ואיך נכון להגיב – כשזה כבר קורה.

איך מזהים ניסיון פישינג?
סימנים נפוצים:

שגיאות כתיב/דקדוק – הודעות רשמיות בדרך כלל מנוסחות היטב.
תחושת דחיפות או איום – למשל: "החשבון שלך ייחסם תוך 24 שעות".
קישורים חשודים – כתובות אתרים עם תווים מבלבלים (למשל: amaz0n.com).
בקשה להזין סיסמה או פרטים אישיים – במיוחד ממיילים שנראים "רשמיים".
שולח לא מזוהה או מתחזה – עם שם מוכר אבל כתובת אימייל מוזרה.

איך אפשר למנוע פישינג בעסק?

1. הדרכות לעובדים
הקו הראשון להגנה הוא העובד. הדרכה בסיסית בנושא פישינג יכולה למנוע טעויות יקרות.

2. אימות דו-שלבי (2FA)
גם אם סיסמה נגנבה – הקוד הנוסף ישבור לתוקף את הרצף.

3. מערכות סינון מיילים
שירותים מתקדמים שמזהים קישורים חשודים, קבצים מצורפים מסוכנים ותחפושות של כתובות מייל.

4. מדיניות אבטחת מידע ברורה
הנחיות ברורות למשתמשים: מתי לא לגלוש, מה לא לפתוח, ולמי מדווחים כשיש ספק.

מה עושים כשנופלים בפישינג

תגובה נכונה ומהירה יכולה לצמצם נזק:

• ניתוק מיידי מהרשת – במקרה של לחיצה על קישור או פתיחת קובץ חשוד.
• החלפת סיסמאות – לכל חשבון שעלול להיות מעורב.
• דיווח לאחראי אבטחת המידע / ספק ה־IT
• סריקה מלאה של התחנה והמערכת
• תיעוד האירוע לצורך תחקור ומניעה עתידית

לסיכום:
פישינג הוא לא בעיה של "חוסר מזל" – אלא של היערכות.
בדיוק כמו שלא משאירים דלת משרד פתוחה בלילה, כך גם לא משאירים את תיבת המייל או שרתי הענן חשופים.

ארגון שמחנך, מאבטח, ובונה תגובה נכונה – שורד וממשיך להתקדם.

רוצים לבדוק את רמת המוכנות של העסק שלכם?
מומחי הסייבר של Genie כאן בשבילכם – עם הדרכות, בדיקות חדירה, וסריקות פגיעות שימנעו את ההתקפה הבאה.

מהי הפרדת רשתות ולמה היא קריטית?

הפרדת רשתות (Network Segmentation) היא אחת משכבות ההגנה החשובות ביותר בעולם אבטחת הסייבר. מדובר בתהליך שבו מחלקים את הרשת הארגונית לתתי-רשתות (Segments), כך שלא לכל משתמש או מערכת יש גישה לכל הרשת.

מקרה אמיתי – ומה קרה אחרי היישום
במהלך בדיקות אבטחה שבוצעו עבור לקוח גדול, גילו מומחי Genie פרצה חמורה שאפשרה לכל תוקף להשתלט על המערכת. הבעיה המרכזית? לא הייתה הפרדה בין הרשתות – תחנות עבודה, שרתים קריטיים ומערכות IoT תקשרו ביניהם בחופשיות.
המשמעות הייתה הרסנית: האקר שיחדור למחשב אחד יוכל להגיע לכל הנתונים ולבצע נזק בלתי הפיך.

בעקבות חשיפת הפרצה, הלקוח החליט ליישם הפרדה מלאה בין הרשתות שלו. זמן קצר לאחר מכן, הוא חווה מתקפת סייבר – אך בזכות ההפרדה, הנזק היה מזערי והתוקף נבלם.

היתרונות המרכזיים של הפרדת רשתות

• מצמצמת התקדמות של תוקפים – גם אם יש פריצה, היא לא תאפשר גישה לכלל המערכת.
• מונעת זליגת מידע בין מחלקות – מידע רגיש נשאר רק אצל מי שצריך גישה אליו.
• משפרת ביצועי הרשת – צמצום העומסים מאפשר עבודה מהירה יותר.
• מסייעת בעמידה ברגולציות – רגולציות רבות מחייבות הפרדה ברשת.

איך מיישמים הפרדת רשתות נכון?

• מיפוי הרשת – הבנת מי המשתמשים ומה הצרכים שלהם.
• קביעת מדיניות גישה – מי צריך גישה לאילו משאבים.
• יישום בפועל – שימוש ב-VLANs, חומות אש, ו-Zero Trust למניעת גישה לא מורשית.

לסיכום, בעולם שבו איומי הסייבר רק הולכים וגוברים, הפרדת רשתות היא חובה לכל ארגון. אל תחכו לפריצה – פעלו עכשיו!

בעידן בו איומי הסייבר הופכים למורכבים ומתוחכמים יותר ויותר, סריקות פגיעויות הן כלי מרכזי להבטחת האבטחה של מערכות המידע הארגוניות. סריקות פגיעויות מאפשרות לזהות חולשות אבטחה במערכות, רשתות ויישומים, ומספקות את הכלים הנדרשים לתיקון ושיפור מצב האבטחה.

מהן סריקות פגיעויות?

סריקות פגיעויות הן תהליך אוטומטי או ידני של זיהוי חולשות אבטחה במערכות, רשתות ויישומים של הארגון. סריקות אלו מתבצעות באופן קבוע ומסייעות להבטיח שהחולשות מטופלות לפני שהן מנוצלות על ידי תוקפים.

היתרונות של סריקות פגיעויות:

1. אמצעי אבטחה פרואקטיביים: סריקות פגיעויות קבועות מסייעות בזיהוי וטיפול בחולשות אבטחה לפני שהן מנוצלות על ידי תוקפים.
2. אבטחת תאימות: תקנות וסטנדרטים רבים, כגון GDPR ו-PCI-DSS, דורשים הערכות פגיעויות קבועות. תאימות לסטנדרטים אלה מסייעת להימנע מסנקציות משפטיות ומחזקת את אמינות הארגון.
3. שיפור מתמשך: על ידי זיהוי פגיעויות, ארגונים יכולים לשפר את מצב האבטחה שלהם באופן מתמיד, מה שהופך את המתקפה עליהם לקשה יותר עבור תוקפים.

שילוב סריקות פגיעויות באסטרטגיית האבטחה

1. תזמון סריקות קבועות: ביצוע סריקות פגיעויות קבועות בכל המערכות, הרשתות והיישומים. יש להבטיח שהסריקות יהיו מעמיקות ויכסו נכסים פנימיים וחיצוניים.
2. תגובה מהירה: פיתוח תוכנית תגובה לאירועים שזוהו בסריקות פגיעויות. התוכנית צריכה לכלול צעדים לצמצום, תיקון ותקשורת.
3. חינוך והכשרה: להבטיח שהעובדים מודעים לחשיבות של אמצעי אבטחת סייבר ומוכנים לזהות ולהגיב לאיומים פוטנציאליים.

סיכום:
סריקות פגיעויות הן כלי חיוני להגנה על מערכות המידע הארגוניות מפני איומי סייבר. על ידי ביצוע סריקות פגיעויות קבועות ושילובם באסטרטגיית אבטחת הסייבר, ארגונים יכולים להבטיח שהחולשות מטופלות בצורה פרואקטיבית, לבנות אמון עם הלקוחות ובעלי העניין, ולהגן על העתיד הדיגיטלי שלהם.

כותב המאמר: עידן צברי

הרשת האפלה הפכה בשנים האחרונות לאחד המאגרים הגדולים ביותר למידע גנוב ואיומי סייבר. עבור ארגונים המעוניינים להגן על מידע רגיש ולמנוע פריצות סייבר, ניטור הרשת האפלה הפך לכלי מרכזי באסטרטגיית האבטחה שלהם.

מהי הרשת האפלה?

הרשת האפלה היא חלק נסתר מהאינטרנט, שדורש גישה באמצעות תוכנות מיוחדות כמו Tor. ברשת זו מתבצעות פעילויות בלתי חוקיות רבות, כולל מסחר במידע גנוב, תוכנות זדוניות וסמים. האנונימיות המאפשרת הרשת האפלה הופכת אותה לאחד המרחבים המסוכנים ביותר במרחב הסייבר.

היתרונות של ניטור הרשת האפלה:

1. זיהוי איומים מוקדם: ניטור הרשת האפלה מאפשר לזהות מידע גנוב ופריצות עוד לפני שהן מתבצעות. זה כולל זיהוי משתמשי קצה שנחשפו, סיסמאות גנובות ומידע רגיש אחר.
2. מניעת פריצות נתונים: על ידי זיהוי מוקדם של פעולות זדוניות ברשת האפלה, ניתן לנקוט בצעדים למניעת פריצות נתונים ולהבטיח שהמידע הארגוני נשמר בצורה בטוחה.
3. הערכה ותעדוף סיכונים: ניטור הרשת האפלה מספק תובנות חשובות על איומים חדשים ומגמות, המאפשרים להעריך ולתעדף סיכונים בצורה יעילה יותר.

שילוב באסטרטגיית האבטחה:

1. פיתוח תוכנית ניטור: הקמת תוכנית למעקב מתמשך אחר הרשת האפלה, תוך זיהוי תחומים מרכזיים כמו אישורי גישה של עובדים, נתוני לקוחות ומידע קנייני.
2. תגובה מהירה: פיתוח תוכנית תגובה לאירועים שזוהו במעקב אחר הרשת האפלה. התוכנית צריכה לכלול צעדים לצמצום, תיקון ותקשורת.
3. חינוך והכשרה: להבטיח שהעובדים מודעים לחשיבות של אמצעי אבטחת סייבר ומוכנים לזהות ולהגיב לאיומים פוטנציאליים.

סיכום
ניטור הרשת האפלה הוא כלי רב עוצמה המאפשר לארגונים לזהות איומים ולהגיב להם בצורה פרואקטיבית. על ידי שילוב ניטור הרשת האפלה באסטרטגיית אבטחת הסייבר, ניתן להגן על המידע הרגיש של הארגון, לבנות אמון עם הלקוחות ובעלי העניין, ולהבטיח את העתיד הדיגיטלי שלהם.

כותב המאמר: עידן צברי, סמנכ"ל IT ואבטחת מידע

ספקו לארגון שלכם כיפת ברזל
מפני השפעות התיקון לחוק הגנת הפרטיות

דמיינו שאתם מגיעים בבוקר למשרד ומגלים על שולחנכם מעטפה ובה תביעה שהוגשה נגד הארגון שלכם ע"י אזרח הטוען שהמידע שלו זלג ממאגרי המידע שלכם וכתוצאה מכך, פרטיותו נפגעה. התביעה כוללת דרישה לתשלום של עד 10,000 ₪ ללא הוכחת נזק, כפי שמאפשר תיקון מספר 13 לחוק הגנת הפרטיות החדש.
נכון, מדובר בסה"כ ב"פגיעה קלה בכנף" אבל… כיצד תתמודדו עם 10 תביעות על הפרת הפרטיות? ועם 100 או 1000 תביעות כאלה?

חוק הגנת הפרטיות – גם אם נתעלם, זה לא ייעלם

חוק הגנת הפרטיות החדש שייכנס לתוקף בישראל בחודשים הקרובים, שואב את השראתו מתקנות הפרטיות של האיחוד האירופי – ה-GDPR. התיקון לחוק מגדיר את נושא הגנת המידע, מבטל תקנות מיושנות ומעניק לרשות להגנת הפרטיות סמכויות רבות יותר. למרות שהתיקון לחוק עדיין לא מספק לאזרחים שליטה מלאה באופן השימוש במידע שלהם, יש לו שיניים חדות וכואבות:
הוא דורש מכם חובת דיווח מורחבת על אירועי אבטחת מידע, מטיל עליכם סנקציות מוגברות בגין כל הפרה וחושף אתכם לתביעות פיצויים שעלולות לסכן את ההמשכיות העסקית שלכם (וכמו שאתם יודעים, עם ישראל הוא חובב נלהב של תביעות פיצויים).למעשה, התיקון לחוק הגנת הפרטיות מחייב אתכם, לראשונה, להתמודד עם האחריות הכבדה שכרוכה בצבירה ואגירה של מידע אישי של לקוחות ומינופו לצרכים שיווקיים ועסקיים ועם ההשלכות של זליגת מידע שעלולה לפגוע בפרטיותם.

אל תחכו לרגע האחרון. היערכו לתיקון לחוק עוד היום

מכיוון שהתיקון לחוק מאוד מפורט ומגדיר את רמת האבטחה הנדרשת מכל ארגון בהתאם לגודל מאגר המידע המצוי ברשותו ולרגישותו, ניתן להיערך אליו מבעוד מועד – וכאן אנחנו בג'יני נכנסים לתמונה.
בתהליך מובנה בן 5 שלבים, צוותי הגנת הפרטיות שלנו בג'יני שכוללים מנהלי אבטחת מידע ויועצים משפטיים, יספקו לכם "כיפת ברזל" ניהולית, טכנולוגית ומשפטית בכל הנוגע לאופן אבטחת המידע בארגון שלכם שתאפשר לכם להמשיך להשתמש במידע שצברתם, בראש שקט:

1. נערוך מיפוי של מערכות המחשוב ומאגרי המידע שברשותכם
2. נבדוק את רמת אבטחת המידע הנדרשת במאגרי המידע הרלוונטיים
3. נבצע סקר פערים בין המצוי לרצוי במערכות אבטחת המידע בארגון
4. נכתוב נהלים להגנת המידע וליישום כלי אבטחת מידע העומדים בדרישות החוק
5. ניצור תיקיית ניהול לתגובה אפקטיבית לאירוע מידע, או לביקורת פתע של הרשות להגנת הפרטיות

אל תחכו לסנקציות מהרשות להגנת הפרטיות ולתביעות מהלקוחות

היערכו עוד היום לכניסת תיקון 13 לתוקף. צרו קשר

אל תתנו לעננים להסתיר מכם את הסיכונים:

אסטרטגיית אבטחת מידע בענן

העברתם את המידע העסקי לאחסון בענן וחשבתם שהוא מאובטח? אז זהו, שלא.
כך תבנו אסטרטגיית אבטחת מידע שתגן על המידע בענן.

ארגונים רבים מתבססים על משאבי ענן – ולא במקרה. מדובר בפתרון נוח, יעיל וגמיש התומך במגמות הטרנספורמציה הדיגיטלית ומאפשר עבודה מרחוק. מכיוון שהמעבר לענן לא פותר אתכם מאחריות למידע הרגיש המצוי ברשותכם, עליכם להתמודד עם אתגרי אבטחה משמעותיים באמצעות קביעת מדיניות אבטחה, גיבוש נהלים והטמעת טכנולוגיות להגנת סביבת המחשוב בארגון מפני איומי אבטחה שונים.
הדרך הנכונה והבטוחה לבצע זאת היא באמצעות בניית אסטרטגיית אבטחת מידע שמתחילה ממשתמשי הקצה, עוברת ברשת ובאפליקציות השונות ומגיעה עד תשתית הענן. וכאן, ג'יני נכנסת לתמונה עם ייעוץ וליווי בהטמעת אסטרטגיית אבטחת מידע מקיפה, הכוללת 6 שלבים מובנים:

1. ניהול גישה והרשאות
גיבוש מדיניות הקובעת מי יכול לגשת לכל סוג של משאב לצורך מילוי תפקידו.
מדיניות זאת מאפשרת:

• הגבלת גישה למידע רגיש למשתמשים שונים
• מניעת זליגת מידע
• הפחתת הסיכון לטעויות הנעשות בתום לב
• שיפור בפרודוקטיביות הארגונית
• הגנה מפני איומי סייבר שבמקרים רבים מתחילים בפריצה לחשבון משתמש

2. הדרכת עובדים
העובדים, משתמשי הקצה, הם החוליה החלשה ביותר במערך הגנת המידע בארגון ולכן הם המטרה הראשונה שמסמנים התוקפים. העלאת המודעות של משתמשי קצה לגבי סיכוני סייבר ומתן כלים להתמודדות עמם ,תהפוך את העובדים מהחוליה החלשה ביותר, לקו ההגנה הראשון שעשוי למנוע מתקפות רבות. בין הנושאים הנכללים בהדרכת העובדים בהנחיית מומחי אבטחת המידע של ג'יני:

• הימנעות מטעויות אנוש כמו הקלקה על קישור, שיתוף סיסמאות ועוד
• שימוש בטוח ברשתות חברתיות
• הכרת סיכוני המידע הכרוכים בשימוש במכשירים ניידים
• זיהוי איומים כמו תוכנות זדוניות או ניסיונות פישינג
• העלאת המודעות לטיפול זהיר בנתונים רגישים
• סיכונים בעבודה מרחוק וכיצד ניתן להגן על הרשת הביתית
• היכרות עם התקנות הרגולטוריות המחייבות את הארגון

3. אבטחת רשת
ההגנה על תעבורת הנתונים ברשת הארגונית היא שלב קריטי באבטחת המידע. הגנה זו נועדה למנוע פרצות אבטחה המזמנות מתקפות פישינג, חדירה של תוכנות זדוניות, התקפות DDoS הפוגעות בזמינות השירותים ברשת ומשבשות את הפעילות בארגון. אבטחת הרשת קריטית גם בכל הנוגע לעמידה בדרישות הרגולטוריות וכמובן, לשמירת המוניטין של הארגון. לשם כך, ג'יני תטמיע בארגון שלכם מגוון כלים טכנולוגיים עדכניים שיהפכו את רשת המחשוב שלכם לבטוחה יותר:

• חומות אש
• מערכות לגילוי חדירות ומניעתן
• חיבורים מאובטחים למערכות מרובות
• הצפנת מידע
• ניהול זהויות וניהול הרשאות גישה

4. הקשחת אפליקציות ותשתיות
תהליך הכולל בחינת פגיעויות וחיזוק אבטחת המידע בכל המערכות והיישומים הארגוניים, למניעת חדירות,
הגנה על נתונים רגישים ועל זמינות הנתונים, בכל הרבדים:

• רובד התשתיות: מערכות הפעלה, חומרה ורשת
• רובד השרתים: הגדרות, תוכנות, בסיסי נתונים ועוד
• רובד האפליקציות: בדיקות אבטחה, קביעת תצורה אחידה ומאובטחת והצפנת נתונים רגישים
• רובד המשתמש: אימות דו-שלבי, ניהול הרשאות גישה, העלאת המודעות לסיכוני סייבר

5. ניהול אבטחת ענן
גיבוש מדיניות אבטחה ברורה ומפורטת ויישום נהלים וכלים לניהול סיכונים בענן:

• ניהול זהויות וגישה למשאבי הענן
• הצפנת נתונים
• מערך גיבויים

6. מעקב וניטור
מעקב וניטור מתמיד של הפעילות בענן מאפשרים טיפול מהיר ויעיל באירועים חריגים, בזמן אמת:

• התראות על אירועים חריגים, כניסה לא מורשית, שינוי בהרשאות או בתצורת הרשת
• זיהוי פעילות חריגה של משתמשים ו/או תנועה חריגה ברשת
• זיהוי מוקדם של איומים ואינדיקטורים המעידים על התקפה
• מניעת אובדן נתונים כתוצאה מטעויות אנוש או מתקפת סייבר
• עמידה בתקנות ובדרישות הרגולטוריות
• שיפור מתמיד בביצועי הענן ומניעת צווארי בקבוק בשימוש במידע

זכרו: השימוש בענן לא פוטר אתכם מאחריות למידע, אלא מחייב אתכם לבנות
אסטרטגיית אבטחת מידע חכמה, המוטמעת בארגון וצרובה בתודעת משתמשי הקצה.
למידע נוסף, צרו קשר

מערכת לניהול עדכוני תוכנה למניעת פרצות אבטחה

מתקפות סייבר הן חלק בלתי נפרד מהסביבה העסקית. מדי יום מתרחשים אינספור מקרים בהם האקרים מנצלים חולשות במערכות ההפעלה והיישומים בחברות וארגונים ומסכנים את ההמשכיות העסקית.

כדי למנוע התקפות סייבר, יצרניות התוכנה משחררות מדי פעם עדכונים המשמשים לפתרון באגים שהתגלו עם הזמן ועדכונים המשפרים את ביצועי המערכת או את ממשק המשתמש. אולם, העדכונים הקריטיים ביותר הם עדכוני אבטחה שאמורים לחפות על נקודת תורפה שזוהו במערכת ולכן יש להתקין אותם במערכת באופן מידי.

ניהול החולשות קריטי להגנת המידע העסקי

למרות חשיבותם הרבה של עדכוני התוכנה, מרבית הארגונים כלל לא טורחים להטמיע אותם במערכות המידע ובכך הם פותחים את הדלת למתקפת סייבר – ודוגמאות לא חסר.

אחת המתקפות המפורסמות ביותר היא התקפת WannaCry בשנת 2017. מתקפת סייבר גלובלית שפגעה במאות אלפי מחשבים במאות מדינות בעולם. ההתקפה התמקדה במשתמשים שלא התקינו את עדכון התוכנה שהיה אמור לחסום פגיעות במערכת Windows וגרמה לנזקים במיליארדי דולרים. במקרים אחרים, כמו התקפת Hafnium נגד שרתי ,Exchange נקודות תורפה באבטחה שלא טופלו במועד, הובילו לדליפת מידע נרחבת.

המירוץ בין ההאקר ל-Patch – ההבדל הדק בין שגרה, לאירוע מידע

אחד מהגורמים לשכיחות הגבוהה של מתקפות סייבר מסוג זה, נובע מההבדלים במהירות התגובה בין התוקפים למותקפים. למעשה, מחקרים גילו שההאקרים מאוד ערניים לעדכוני האבטחה ומגיבים אליהם במהירות.

למעשה, כ-42% מהתקיפות בוצעו תוך 24 שעות מפרסום עדכון האבטחה ובתוך חודש, כבר בוצעו כ- 75% מהתקיפות.
פער זה מעיד יותר מכל על הקצב האיטי בו עדכוני האבטחה מטופלים בחברות ובארגונים

Patch Management והפרצה כבר לא קוראת לגנב

מערכת  Patch Management של ג'יני מבטיחה שכל מחשב בארגון שלכם יקבל עדכונים קריטיים בזמן אמת, ללא תלות באדמין, בסוג התוכנה הזקוקה לטלאי, או במפיץ העדכונים (זאת בהשוואה ל-WSUS שמוגבלת לעדכוני Windows בלבד).

Patch Management מנטרת ומנהלת בכל העמדות בארגון את סטטוס העדכונים שספקיות התוכנה פרסמו אזהרות פומביות ושחררו טלאי אבטחה. המערכת תומכת בכל מערכות ההפעלה והיישומים ומספקת לכם שליטה רחבה על תהליך עדכוני התוכנה בארגון שלכם. בעזרתה תחסמו את ההאקרים שמנסים לנצל חולשות מוכרות במערכות המידע הארגוניות ותמנעו אסון מידע בארגון.

למידע נוסף על Patch Management בג'יני, צרו קשר

תכנון ובנייה של מערך התאוששות מאסון (DR) אינו כרוך רק בקבלת החלטות טכנולוגיות ובחירת רכיבים שונים, אלא מחייב הבנה מעמיקה של היעדים העסקיים של הארגון. מערך התאוששות מאסון שלא יעמוד בקנה אחד עם הדרישות העסקיות, לא יספק מענה בשעת אמת. כך תעשו זאת נכון.

שלב 1: הבנת הצרכים העסקיים

א. פגישות עם חברי הנהלה

עוד בטרם התכנון הטכני, חשוב להיפגש עם חברי ההנהלה וביניהם סמנכ"ל הכספים והמנכ"ל. דיון ראשוני וחיוני זה, מאפשר לאמוד את זמן ההשבתה ואובדן הנתונים המקובל במקרה של קטסטרופה. התובנות הנובעות מהפגישות עם חברי הנהלה, מעצבות את הבסיס לאסטרטגיית ה-DR.

ב. זיהוי מערכות קריטיות

יש להבחין בין מערכות ליבה לתוכנות היקפיות. מערכות ליבה חיוניות מקבלות עדיפות בתוכנית ה-DR על פני התוכנות ההיקפיות. תיעדוף זה מבטיח המשכיות עסקית ומוביל לחיסכון בעלויות בזכות אי-הכללת תוכנות שאינן קריטיות במערכת ה-DR.

שלב 2: הערכת צורכי הגיבוי

בעוד שמערכות DR נתפסות לעתים קרובות כחיוניות, לפעמים פתרון גיבוי חזק המהווה חלופה חסכונית, יכול להספיק. לכן, יש לבחון האם גיבוי איכותי עונה על הדרישות העסקיות שלכם. לאחר הבנת זמן ההשבתה ואובדן המידע המקובל בארגון, תתקבל החלטה האם יש צורך בפתרון DR או שמערך גיבוי עוצמתי, יספק מענה ראוי.

שלב 3: תכנון DR מקיף

כאשר הצרכים העסקיים ברורים והתקבלה החלטה שיש צורך במערכת DR, מעבירים את המיקוד לדרישות הרחבות יותר המבטיחות הקמת מערכת DR איכותית:

א. תקשורת

במהלך הגירה לסביבת DR, תקשורת יעילה היא בעלת חשיבות עליונה במניעת שיבושים ולכן, יש לוודא שערוצי התקשורת בארגון חזקים ואמינים. מבנה התקשורת צריך להיות כזה שיאפשר חיבור משתמשים בזמן קצר ביותר וללא הפרעות.

ב. פיתוח תוכנית DRP מפורטת

תוכנית התאוששות מאסון (DRP) צריכה לפרט בין היתר:

• תהליכי קבלת החלטות: מי מחליט על ההעברה
• תזמון: מתי ההעברה צריכה להתרחש?
• קישוריות: כיצד יבוצע החיבור של מערכות ושירותים במהלך תהליך ה-DR?

לסיכום: תכנון ובניית מערך DR הוא תהליך מחייב אליו יש לרתום את כל הגורמים הרלוונטיים בקרב חברי ההנהלה והצוות טכני. גישה שיתופית זו מונעת ציפיות מוטעות ומבטיחה שמערכת ה-DR עונה ביעילות על הצרכים העסקיים של הארגון. גישה זו תאפשר לכם ליהנות ממערכת DR עמידה המשתלבת בשלמות ותומכת ביעדים העסקיים, תוך שמירה על ההמשכיות העסקית של הארגון והצלחתו לאורך זמן.

כותב המאמר: עידן צברי – סמנכ"ל שירותי מומחה ואבטחת מידע ב-Genie

מדוע היום, יותר מתמיד, "שירותי IT ואבטחת מידע מנוהלים" הם חיוניים לארגונים?

שירותי IT ואבטחת מידע מנוהלים מתייחסים לניהול מקיף במיקור חוץ ולתחזוקה של תשתית ה-IT של הארגון ומערכות משתמש הקצה. שירותים אלו מסופקים על ידי חברת צד שלישי וכוללים מגוון פונקציות כגון ניהול רשת, אבטחת סייבר, גיבוי נתונים ותמיכה בחומרה ותוכנה.

בארגונים קטנים שאינם יכולים להרשות לעצמם להעסיק אנשי IT, אבטחת מידע ותקשורת במשרות מלאות, ספק שירותי ה-IT ואבטחת המידע המנוהלים מספקים מענה מלא לצורכי המחשוב ואבטחת המידע. הספק לוקח על עצמו את האחריות לפעילותן היעילה, המאובטחת והאמינה של מערכות ה-IT בארגון, כאשר היקף השירות מותאם לצורכי הארגון.
באופן זה, הארגון יכול להתמקד בפעילות הליבה שלו, בלי לבזבז משאבים על פתרון בעיות טכניות ועל משימות ניהול מערך ה-IT.

מרכיבי מפתח לשירותי מחשוב ואבטחת מידע מנוהלים אמינים ויעילים

1. ניטור ותחזוקה פרואקטיבית: מעקב מתמיד אחר מערכות מחשוב, כדי לזהות ולפתור בעיות לפני שהן גורמות לשיבושים משמעותיים.
   
   
2. אבטחת סייבר: יישום אמצעי אבטחה עוצמתיים להגנה מפני איומי סייבר, פרצות נתונים והתקפות תוכנות זדוניות וזאת תחת מדיניות קפדנית וניטור 24/7.
   
   
3. גיבוי נתונים ושחזור מאסון: פיתוח ויישום מדיניות ונהלי גיבוי קפדניים ביותר, המבטיחים גיבוי של נתונים קריטיים באופן קבוע באופן המאפשר שחזור נתונים מהיר במקרה חירום.
   
   
4. תמיכת HD: מתן תמיכה טכנית למשתמשי קצה ב-SLA קשיח, כדי לפתור מידית בעיות הקשורות ל-IT. היכולת לספק פתרון מידי מחייבת היכרות עמוקה עם הארגון ולכן יש להקצות משאבים לקליטת הלקוח אצל ספק שירותי ה-IT ואבטחת המידע המנוהלים ולריכוז כל המידע הרלוונטי למתן השירות.
   
   
5. תכנון IT אסטרטגי: עולם המחשוב ואבטחת מידע משתנה בקצב מסחרר. לכן חשוב לספק ללקוח ייעוץ אסטרטגי לגבי השקעות הכרחיות ומומלצות בטכנולוגיות שייתנו מענה ליעדים העסקיים אותם הציב הארגון.
   
   

יתרונות שירותי IT ואבטחת מידע מנוהלים לארגונים

1. יעילות מול עלות: ניהול IT במיקור חוץ בקרב לקוחות קטנים ובינונים יכול להיות חסכוני יותר מאשר תחזוקה של צוות IT פנימי. הלקוח מקבל את הכמות המדויקת של השעות הנדרשות לתחזוקה, השירות ניתן בעלות חודשית קבועה מראש – יתרון שמפחית את הנטל הכספי הנובע מבעיות IT בלתי צפויות ומתקלות חומרה.
   
   
2. התמקדות בעסק הליבה: על ידי הפקדת ניהול ה-IT בידי מומחים, הארגונים יכולים להתרכז בפעילויות העיקריות שלהם וביוזמות אסטרטגיות באופן שמוביל לשיפור הפריון והצמיחה.
   
   
3. גישה למומחיות: בחירה בספק עתיר ניסיון בתחום שירותי IT ואבטחת מידע מנוהלים, מנגיש לארגון מגוון רחב של מומחים שמביאים איתם שפע של ניסיון וידע בתחומים ספציפיים. הצוות תמיד מעודכן במגמות הטכנולוגיה ובשיטות העבודה המומלצות העדכניות ביותר ומספק ללקוח גישה לפתרונות חדשניים ולמומחיות טכנית שאין ברשותו.
   
   
4. מדרגיות: ניתן להגדיל או להקטין את שירותי ה-IT ואבטחת המידע המנוהלים בהתאם לצורכי העסק. גמישות זו מבטיחה תשתית IT שמסתגלת בקלות לדרישות העסקיות המשתנות, ללא שיבושים משמעותיים.
   
   
5. אמינות וביצועים משופרים: תחזוקה יזומה ועדכונים שוטפים למערכת עוזרים במניעת השבתה ומבטיחים שמערכות ה- IT פועלות בצורה חלקה. אמינות המערכת וביצועיה המשופרים קריטיים לשמירה על המשכיות עסקית.
   
   
6. תאימות וניהול סיכונים: היכרות עמוקה של ספק שירותי ה-IT ואבטחת המידע המנוהלים עם תקנות ורגולציות שרק מעמיקות ומתרחבות עם הזמן, עוזרת לארגון לציית לתקנות והרגולציות גם ללא תהליך סדור של עמידה בתקנה או רגולציה ספציפית. כתוצאה מכך, הארגון נהנה מאסטרטגית ניהול סיכונים המפחיתה סיכונים פוטנציאליים הקשורים ל-IT.
   
   

לסיכום: בעולם מהיר ומונחה טכנולוגיה, חברת Genie מובילה את תחום שירותי ה-IT ואבטחת המידע המנוהלים. הודות למינוף הידע והמומחיות שנצברו בחברה לאורך שנים, ארגונים משיגים יעילות תפעולית רבה יותר, חיסכון בעלויות ושקט נפשי, הנובע מהידיעה שתשתית ה-IT שלהם נמצאת בידיים טובות.

 

למידע נוסף וייעוץ, ניתן לפנות מכאן, עידן צברי – סמנכ"ל שירותי מומחה ואבטחת מידע בgenie

בעוד שבינה מלאכותית שיפרה משמעותית את הפרודוקטיביות שלנו במגוון תחומים ואת היכולת שלנו לזהות איומים ולהגיב אליהם, היא גם הולידה זן חדש של התקפות סייבר .
השילוב של בינה מלאכותית במתקפות סייבר מייצג שינוי בשיטות ובמהירות שבה איומים אלו יכולים להתרחש. פושעי סייבר ממנפים בינה מלאכותית כדי להפוך התקפות לאוטומטיות, מה שהופך אותן ליעילות וקשות למעקב.

דוגמאות לסיכונים הטמונים בבינה מלאכותית:

• שיבוש נתונים: תוקפים מבצעים מניפולציות בנתונים המשמשים לאימון מערכות בינה מלאכותית, מה שמוביל לתוצאות שגויות או מוטות.
• דליפת נתונים: כלי בינה מלאכותית מעבדים לעתים קרובות נתונים רגישים. אם לא יטופלו נכון, הם עלולים להדליף מידע סודי.

• הגנה לא מספקת על נתונים: מודלים של AI המאומנים על נתונים רגישים עלולים לשנן ולחשוף אותם בטעות. המשתמשים צריכים להבטיח הצפנה נאותה, אנונימיזציה ובקרות גישה.

• תמרון מודלים: מודלים של בינה מלאכותית על ידי הזרקת קלט זדוני (התקפות יריבות). לדוגמה, מערכת לזיהוי תוכנות זדוניות מבוססות בינה מלאכותית עשויה לסווג באופן שגוי קובץ זדוני כשפיר עקב קלט יריבות.

• יצירת מתקפות: ניתן להשתמש בכלי בינה מלאכותית ליצירת דוא"ל דיוג מתוחכם, סרטונים מזויפים עמוקים או תוכן זדוני אחר שעוקף הגנות מסורתיות.
• ממשקי AI של צד שלישי: משתמשים מסתמכים לעתים קרובות על ספריות AI וממשקי API של צד שלישי. אם לתלות הללו יש פגיעויות, הן עלולות להכניס סיכוני אבטחה.

• התקפות שרשרת אספקה: כלים או ספריות בינה מלאכותית שנפגעו יכולים להפיץ תוכנות זדוניות או דלתות אחוריות בכל מערכות הארגון.

• חילוץ נתונים: ניתן להשתמש בכלי AI כדי לסנן נתונים רגישים. לדוגמה, צ'אט בוט המופעל על ידי בינה מלאכותית עשוי להדליף רישומי לקוחות חסויים.

תקריות אלו מדגישות את הצורך הדחוף ב"בינה מלאכותית הגנתית" – אמצעי נגד שיכולים להסתגל ולהגיב להתקפות המונעות בינה מלאכותית. ככל שאנו ממשיכים לשלב בינה מלאכותית בפרוטוקולי האבטחה שלנו, עלינו להיות ערניים גם לגבי הפוטנציאל לשימוש לרעה בה.



כדי להקדים את האיומים הללו, בראש ובראשונה יש חובה להעלאת המודעות לשימוש מבוקר בבינה מלאכותית. כמו כן ,ארגונים חייבים להשקיע בפתרונות אבטחה מונעי בינה מלאכותית שיכולים לחזות ולנטרל התקפות לפני שיגרמו נזק. זה מרוץ נגד הזמן, שבו המגנים חייבים להיות מהירים וחדשניים כמו התוקפים.
פתרונות אבטחה מונעי בינה מלאכותית נועדו לשפר את אבטחת הסייבר על ידי מינוף למידת מכונה, למידה עמוקה ומתודולוגיות בינה מלאכותית אחרות כדי לזהות, למנוע ולהגיב לאיומי סייבר בצורה יעילה יותר.

דוגמאות לפתרונות אבטחה מונעי בינה מלאכותית:

זיהוי איומים באמצעות :AI מערכות אלו משתמשות באלגוריתמים של למידת מכונה כדי לנתח תעבורת רשת ולזהות דפוסים המעידים על פעילות זדונית.

תגובה אוטומטית לאירועים: בינה מלאכותית יכולה להפוך את תהליך התגובה לאיומים למהיר ויעיל ובכך ולצמצם את הזמן שלוקח להפחית סיכונים.

ניתוח התנהגות: על ידי ניתוח התנהגות משתמשים, מערכות בינה מלאכותית יכולות לזהות איומים פנימיים פוטנציאליים או חשבונות שנפגעו.

ניהול פגיעות: בינה מלאכותית יכולה לסייע בזיהוי ותעדוף פגיעויות בתוך מערכות הארגון, ובכך למקד משאבים בתיקון הבעיות הקריטיות תחילה.

פתרונות אלה הם חלק מגישה רחבה ויזומה יותר לאבטחת סייבר, שבה AI מסייע לא רק בהגנה מפני איומים ידועים אלא גם בחיזוי ובמניעת התקפות עתידיות.

ההבדל בין אסון מידע, למכה קלה בכנף.

כולנו יודעים שגיבוי נתונים הוא נוהל חיוני בכל ארגון. אבל, כשמתקפות כופר מתוחכמות מצליחות לפגוע מדי יום במערך הגיבוי של ארגונים באופן שמונע מהם לשחזר את המידע, גיבוי נתונים רגיל כבר אינו מספיק – וכאן נכנסים לתמונה פתרונות ה- Immutable backup.

מהו ההבדל בין "גיבוי נתונים" ל"גיבוי נתונים שלא ניתן לשינוי"?

שגרת גיבוי השומרת עותקים של הנתונים, מספקת הגנה מפני אובדן נתונים. לכן, תוקפים שמטרתם היא דרישת כופר או שיבוש נתונים, עושים כל מאמץ כדי להגיע למערך הגיבוי. באופן זה הם מבטיחים שלארגון המותקף לא תהיה יכולת לשחזר את הנתונים, עד שישלם את דמי הכופר או שייענה לכל דרישות התוקפים.

Immutable backup המשווק ע"י מגוון ספקים, הוא פתרון המשלב תוכנה וחומרה להגנת גיבויים, אשר משנה את כללי המשחק באמצעות יצירת גיבוי שלא ניתן לשינוי שמונע מהתוקף לבצע שינויים במידע המגובה, או לחבל בו.

יתרונות הגיבוי שלא ניתן לשינוי

יישום והטמעת גיבוי שלא ניתן לשימוש בארגון שלכם, עשוי להפוך כל אסון מידע למכה קלה בכנף ולספק לכם רמת אבטחה גבוהה יותר ושקט נפשי במגוון תחומים:

1. הגנה מפני התקפות סייבר
אחסון בלתי משתנה, מספק הגנה חזקה מפני תוכנות כופר והתקפות זדוניות אחרות. ברגע שהנתונים נכתבו, לא ניתן לשנות או למחוק אותם.

2. שלמות ואותנטיות הנתונים
מכיוון שהנתונים המאוחסנים אינן ניתנים לשינוי, נשמרת האותנטיות, השלמות והאמינות שלהם.

3. עמידה בדרישות הרגולציה
תעשיות רבות מחייבות עמידה בתקנים רגולטוריים. אחסון בלתי ניתן לשינוי עוזר לארגונים לעמוד בדרישות התאימות הללו, על ידי הבטחה שלא ניתן לחבל בנתונים.

4. הגנה על מחיקה בשוגג
מחיקה בשוגג של נתונים קריטיים, עלולה להוות כשל משמעותי. אחסון בלתי ניתן לשינוי מונע אובדן שכזה ושומר על שלמות הנתונים שאוחסנו.

5. אבטחת נתונים משופרת
גיבויים בלתי ניתנים לשינוי מבטיחים זמינות תמידית של עותק נקי וללא שינוי של הנתונים ומשפרים את רמת אבטחת הנתונים ואת שלמותם.

שילוב אחסון בלתי משתנה באסטרטגיית הגנת הנתונים שלכם, תשפר משמעותית את החוסן הארגוני מפני איומי סייבר ואובדן נתונים ואת היכולת להבטיח המשכיות עסקית, גם בעת אירוע מידע.

הכותב: עידן צברי סמנכ"ל שירותי מומחה ואבטחת מידע ב-Genie